לי עברון-ועקנין

עולם

In שירים on פברואר 4, 2012 at 1:56 pm

הייתי ילדה של נמלי תעופה

ובדמיונותיי גלשתי

על המסוע של המזוודות

 

הייתי נערה בינלאומית

בשמלה שחורה קצרה

ואולי הגומות באחורֵי ברכיי

היו מכמירות, לא ראיתי

 

הייתי ילדה של נמלי תעופה, ואבא הבטיח

שאנשים לא נעלמים סתם כך באוויר

וברחוב סַן-דֶני, כשהזונות קראו לו,

אולי הידקתי את אחיזתי בידו

 

הייתי ילדה של עולם, ועכשיו עולמי

מצומצם, אני מפליגה על מסוע

של מחשבות, ואולי העולם מתגעגע

אל הגומות

באחורֵי ברכיי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: