מהמוכר למפתיע הנוגע המדויק, שמאיר ומוסיף עומק נוסף , לאימרות שהשימוש החוזר בהן שחק את בוהקן. איך לא כתבו את זה קודם, כל כך משלים ומתאים, כאילו היה שם תמיד, וחיכה שיוציאו אותו לאור.
לי עברון-ועקנין, כותבת שירה ופרוזה. מתרגמת ספרות צרפתית ("המזכרות" ו"העדינות" מאת דויד פואנקינוס, "רואים את הלב" מאת סמואל בנשטרית ועוד). מפרסמת שירים וסיפורים בכתבי עת כגון החוטם, הפנקס, עתון 77 ועוד. משתתפת באנתולוגיה "מלכה עירומה" בעריכת דורית ויסמן. לעמוד שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה לערך עליי בוויקפדיה ליצירת קשר: lee.evron@gmail.com ... להמשיך לקרוא ←
לילוש זה שיר כל כך גדול שכתוב בכל כך הרבה צניעות פשוטה שהשארתי אותי נטולת מילים ואוו
נוגע, כנ"ל מנימליסטי, יפה! אני מתחבר ואוהב.
מהמוכר למפתיע הנוגע המדויק, שמאיר ומוסיף עומק נוסף , לאימרות שהשימוש החוזר בהן שחק את בוהקן. איך לא כתבו את זה קודם, כל כך משלים ומתאים, כאילו היה שם תמיד, וחיכה שיוציאו אותו לאור.
וואו, תודה רבה!