לי עברון-ועקנין

ופלימון

In סיפורי ילדים on פברואר 10, 2012 at 3:44 pm

הסיפור הוא חלק מסדרת סיפורים העוסקים במכשפה אנדרלמוסיה, חתולתה זנביקה וחבריהן. הסיפורים נכתבו בהשראת "תנינה" של נורית זרחי.

לא רבים יודעים שדרלה הייתה מאוהבת פעם.

היא התאהבה במכשף מסוכן מאוד ששמו וַפֶלימוֹן.

דרלה פגשה את ופלימון בכינוס מכשפים על הגג של מגדל עזריאלי. הוא עורר שם עניין רב, כי רוב הנוכחים היו מכשפות ולא מכשפים. מהר מאוד החלו כל המכשפות להתרפס בפניו, ולומר שכוחות הכישוף שלהן הם כאין וכאפס לעומת שלו, וגם טוב לבו לא יסולא בפז. התרוצצו שמועות שאינו רק מכשף אלא גם מלאך.

דווקא החתול של ופלימון היה חתול חום ונרגן, שזנביקה לא חיבבה כלל וכלל, אבל את דרלה זה לא עניין, כי כשוופלימון לחץ את ידה, הביט לתוך עיניה ובירך אותה בברכת מכשפים עתיקה, רצתה רק להיות הנבחרת של ופלימון, הטובה בעיניו מכל המכשפות.

אחרי הכינוס קיבלה דרלה מכתב אדיב ומנומס מאוד מוופלימון, שהביע את תקוותו העזה, שהוא חושש כי היא מחוצפת מעט, כי תואיל ביום מן הימים לכבד אותו בנוכחותה במעונו. דרלה השיבה לו באיגרת משלה, שהשתדלה לכתוב אותה במינון הנכון של חום ועליונות, ובה הודיעה שבהחלט תהיה מוכנה לחלוק לו את הכבוד, למרות שזנביקה רטנה ולא גרגרה כל הערב בגלל המחשבה שתפגוש שוב את החתול החום והנרגן, עמלק.

אבל ככל שחלף הזמן נעשתה דרלה חסרת מנוחה: ופלימון לא ציין שום מועד רצוי לביקורה המיוחל, וכעת, לאחר שהצהירה על נכונותה, לא השיב. בינתיים שמעה שהמכשפות האחרות קיבלו ממנו מכתבים דומים. דרלה כעסה מאוד, אבל ככל שכעסה עדיין רצתה לקבל את האיגרת מוופלימון, ולו כדי שתוכל לסרב בנחרצות לבקרו ולהוכיח אותו על חוצפתו, או מוטב, להפגין אדישות קרירה.

זנביקה הייתה רגילה להתנהגות לא צפויה מצד דרלה, אבל לא לחוסר מנוחה כזה. דרלה כמעט לא כישפה כישופים, כי המחשבות על ופלימון בלבלו לה את המילים, וכבר לא נהנתה לחלום, כי חלמה רק על ופלימון, ולא חיפשה רעיונות לעיסוקים חדשים. זנביקה החליטה לעשות מעשה וערכה בירור נרחב בקרב החתולים. לבסוף שמעה מטלאי, ששמע ממימי, ששמעה מזרובבל ששמע מתולולון שהכירה היטב את עמלק, שבאיגרות ששולח ופלימון יש כישוף לאמספיק, שגורם למקבל האיגרת לחוש בחסרונו של ופלימון ולהתגעגע אליו, ולהרגיש שהעולם חסר צבע בלעדיו. והיא קיבלה גם הנחיות כיצד לשבור את הכישוף, וכך עשו היא ודרלה באותו ערב:

קרעו את האיגרת לגזרים, ושרו:

"בלי ופלימון

אין שום חיסרון

דרלה וזנביקה מספיקות לעצמן

וכל הצבעים קיימים בעולמן."

  1. כמה נפלא… כמה נכון, כמה מדייק וכל הצבעים בעולם, ובהם הצבע הנפלא ששמו לי

כתיבת תגובה