דרקולה

 

 

בְּאוֹר הַיּוֹם זֶה הַסִּיּוּט הֲכִי גָּדוֹל שֶׁלִּי

בְּאוֹר הַיּוֹם אֲנִי

נֶאֱבֶקֶת כָּל חַיַּי לְהִשְׁתַּחְרֵר

 

אֲבָל לִפְנֵי גּוֹנֵי הַשַּׁחַר

לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מִתְפּוֹגֵג כַּעֲרָפֶל בְּסֶדֶק הַחַלּוֹן

אֲנִי מִתְאַוָּה:

תִּכָּנֵס לִי לַוְּרִידִים

תִּכָּנֵס לִי מִתַּחַת לָעוֹר

אַל תִּתֵּן מְנוּחָה

תִּשְׁתֶּה אֶת דָּמִי וְאֶשְׁתֶּה אֶת שֶׁלְּךָ

עַד לִבְלִי נְשִׁימָה

עַד שָׁחֹר בָּעֵינַיִם

תְּמַלֵּא אוֹתִי עַד שֶׁתּוֹצִיא אוֹתִי מִמֶּנִּי

אֲעָרֶה אוֹתְךָ אֶל תּוֹכִי

אַהֲרֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכִי

 

עַד אוֹר הַיּוֹם שֶׁבּוֹ

אַסְתִּיר אֶת הַפְּצָעִים, אֶת הַפְּתָחִים, אֶת הַסְּדָקִים

 

בְּאוֹר הַיּוֹם אֲנִי

נֶאֱבֶקֶת כָּל חַיַּי לְהִשְׁתַּחְרֵר

מילים

"הַמֵּטָפוֹרוֹת יְכוֹלוֹת לְקַצֵּר אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ"

(הָרוּקִי מוּרָקָמִי)

מילים

 

אֵילוּ מִלִּים יָפוֹת! שֶׁלְּךָ?

בְּנוֹת כַּמָּה?

מֻתָּר לְלַטֵּף?

בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ גַּם

אֶת שֶׁלִּי

שְׁאַל וְאֶעֱנֶה

אֶשְׁאַל וְתַעֲנֶה

וּבַשְּׁתִיקוֹת וּבָרְוָחִים

תֶּחֱמַק מִמֶּנִּי

וּבַמִּלִּים אֲטַפֵּס וְאֹחַז

בְּמַחְלְפוֹת שְׂעָרְךָ

אַל תִּתְחַלֵּף

הִשָּׁאֵר.

עולם

הייתי ילדה של נמלי תעופה

ובדמיונותיי גלשתי

על המסוע של המזוודות

 

הייתי נערה בינלאומית

בשמלה שחורה קצרה

ואולי הגומות באחורֵי ברכיי

היו מכמירות, לא ראיתי

 

הייתי ילדה של נמלי תעופה, ואבא הבטיח

שאנשים לא נעלמים סתם כך באוויר

וברחוב סַן-דֶני, כשהזונות קראו לו,

אולי הידקתי את אחיזתי בידו

 

הייתי ילדה של עולם, ועכשיו עולמי

מצומצם, אני מפליגה על מסוע

של מחשבות, ואולי העולם מתגעגע

אל הגומות

באחורֵי ברכיי